הסוד הגדול של מגדלי הדגים 

אם תשאלו מגדלים מקצועיים של דגי נוי בחוות ריבוי והשבחה מהו סודם הגדול ביותר, תקבלו תשובה אחת "הקפדה על ריענוני מים תכופים".

ריענון מי האקווריום, היא אחת מפעולות האחזקה החשובות ביותר של מגדלי דגי הנוי. הכוונה היא להחלפת מים חלקית של מי האקווריום. מדובר בפעולה שבועית או דו שבועית שבה מחליפים חלק קטן ממי האקווריום, בדרך כלל 10-15% (ולעיתים אף יותר או בתכיפות גדולה יותר).

חלק מבעלי האקווריומים אינו מודע לחשיבותה של פעולה זו ולמרות שהדגים "שורדים", הם אינם גדלים כפי הדרוש, אינם מתרבים וצבעיהם חיוורים מאשר אלו הזוכים לריענוני מים.

לא פעם, כאשר חברי צוות אטלנטיס ממליצים ללקוחות לרענן מים על בסיס קבוע, אנו נתקלים בתשובות נפוצות: "אבל יש לי פילטר מצויין" או "אין צורך, אני משתמש באופן קבוע בפחם פעיל".
לא חשוב מהו הפילטר שיש לנו, לא חשוב בכמה פחם נשתמש, אין תחליף לפעולה הפשוטה של ריענון המים.

האקווריום, גדול ככל שיהיה, עדיין קטן מאוד ביחס למאגרי המים בטבע כגון: נחלים, נהרות, אגמים וים. בטבע יש יחס של מים רבים לכל דג ולפיכך מתאפשרת החלפת המים אשר סובבים את הדג בכל עת. לא כך הוא המצב באקווריום, כאן הסביבה מוגבלת בנפחה ובמידה וקיים זיהום כלשהו במי האקווריום, ישארו המים המזוהמים בסביבת הדגים.

סוגי הזיהום הנפוצים באקווריומים והמשפיעות יותר מכל על איכות המים, הן החנקות הנוצרות במהלך המחזור הביולוגי באקווריום (אמוניה NH3, ניטריט NO2, וניטראט NO3). ריכוז חנקות אלו במי האקווריום, קובע את איכותם של המים ומשפיע באופן ישיר על איכות חיי דגי הנוי שלנו.

במהלך המחזור הביולוגי, נצרכים האמוניה והניטריט, ונותר במים התוצר הסופי: הניטראט NO3. הניטראט שאינו רעיל לדגי הנוי כמו החנקות האחרות, נצרך בחלקו ע"י צמחי המים, במידה וישם כאלו באקווריום, וחלקו נותר במים. כאשר ריכוז הניטראט עולה, עולה רעילותו והוא פוגע בדגי הנוי במספר אופנים:

1. עיכוב בגדילת דגי נוי.

2. פגיעה בפוריות וברביית הדג.

3. דגים פחות צבעוניים וחיוורים.

4. מצב כללי ירוד, סטרס ורגישות למחלות.

חשוב לציין שאיכות המים ירודה בדרך כלל באקווריום חדש והולכת ומשתפרת ככל שהאקווריום "מתיישן" והתהליך הביולוגי הופך את המערכת ליציבה. גם במערכות מים יציבות, קיים צורך לרענן את המים וכך להיפטר מן הניטראט ורעלים נוספים.

במהלך כל ריענון מים מומלץ להחליף מים בכמות שלא תעלה על 15%-10% ממי האקווריום, הסיבה לכך היא שהחלפת כמות גדולה יותר של מים, עלולה לגרום לשינויים חדים בטמפרטורת המים, חומציות המים וקשיות המים. שינויים חדים בערכים אלו, עלולים לגרום נזק לדגי הנוי.

מתי וכיצד יש לבצע ריענוני מים:

בעלי אקווריום חדש, מקבלים פטור לחודש וחצי הראשונים... באקווריום חדש, אני ממליץ לבצע כמה שפחות ריענוני מים. הסיבה היא שבמהלך החודש וחצי הראשונים, נבנה ומתייצב התהליך הביולוגי.
במקרה זה כל ריענון מים מעכב את התייצבות המערכת הביולוגית.

הפעמים היחידות בהן כן מבצעים ריענוני מים באקווריום חדש היא בעת חשד להרעלת אמוניה או הרעלת ניטריט.

לאחר החודש וחצי הראשונים, נכנסים לסבב קבוע של ריענוני מים על בסיס שבועי - דו-שבועי. מרוקנים חלקית את האקווריום באמצעות מיכל פלסטי (באקווריום קטן) או באמצעות צינור (באקווריום גדול).

המים החדשים אותם מוסיפים לאקווריום, יהיו תמיד מי ברז מברז המים הקרים (חשוב, לא מברז המים החמים, לא להשתמש במים מינרליים).
בכל מקרה מטפלים במים החדשים בתכשיר נגד כלור, כלורומין ומתכות כבדות. את המים החדשים מכינים מראש מחוץ לאקווריום (באקווריום קטן) ובאקווריומים גדולים, ממלאים את האקווריום באמצעות הזרמת מים מצינור היישר אל האקווריום. במקרה זה מכניסים את האנטי כלור היישר אל האקווריום. מילוי המים החדשים מתבצע באיטיות רבה כדי למנוע שוק טמפרטורה.

האמור לעיל נכון למרבית סוגי אקווריומי המים המתוקים, באקווריומי מים מלוחים מתבצע ריענון המים באפן דומה, אך מחייב הוספת מלח סינטטי בכמות מדודה למים החדשים וערבוב של מספר שעות באמצעות ראש כוח עד להמסה מוחלטת. גם כאן חשוב להקפיד על שימוש באנטי כלור-כלורומין ובדיקת המים במד-מליחות טרם הוספתם לאקווריום.

טיפים נוספים לריענון מים בטוח:

חשוב להקפיד בעת ריקון המים שגוף החימום ישאר טבול במים ולא יחשף לאוויר.

חשוב להקפיד בעת הריקון שפיית השאיבה של הפילטרים לא תיחשף ותגרום ליניקת אוויר לפילטר.

חשוב להקפיד להשתמש בצינור ריקון בעל רשת הגנה בקצהו (סטריינר) למניעת שאיבת דגים קטנים.

לסיכום:

ריענון המים מקטין באופן יחסי את ריכוז הרעלים במי האקווריום ותורם לדגים בריאים ויפים יותר.